איך לסמוך על עצמך?

היום אני רוצה לדבר על היכולת להסתמך על עצמנו – להישען על ההחלטות שלנו, לתת לעצמנו אישור ולגיטימציה להרגיש את הרגשות שלנו במלואם, מבלי להצטדק. איך עושים את זה? איך מגיעים לתחושה של חיבור עמוק לעצמנו, שיעניק לנו שלווה ורגיעה, ואת היכולת לפעול בצורה יותר ברורה וטובה, ללא תלות באישור חיצוני? 

 

לסמוך על עצמי במהלכי שינוי

הרבה פעמים בחיים אנחנו מקבלים תגובות מהסביבה לגבי פעולות שאנחנו עושים. מישהו לא מרוצה, מישהו מעיר הערה, מישהו נותן ביקורת בונה, מישהו חושב שאנחנו צריכים לנהוג כך או אחרת. ויכול להיות שהמישהו הזה הוא אנחנו בעצמנו. ניקח לדוגמה של אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים, להפתח לסביבה חדשה, או לשנות הרגל כלשהו. יש כבר ידיעה שמשהו צריך להשתנות, אבל אז מתחיל מאבק.

 

קולות של החלשה

מגיעים קולות "נו, יאלה תתקדם, מה אתה עושה סיפור מכל דבר?", "תזרום", "אם היית עושה ככה, היית מתקדם…" "למה להיתפס על קטנות?" "תראה את כולם, כבר מזמן התקדמו…". מצד אחד, אני באמת יכול לשאול את עצמי: מה אני עושה סיפור מכל דבר? הקול הזה באמת צודק, אני צריך להתקדם. אני צריך לזרום, או כל דבר אחר שהוא אומר. אבל זה מרגיש שככל שהקול הזה מתגבר, כך אני פחות מרגיש יכולת להתקדם. משהו בנו ממשיך להיות לא רגוע, ממשיך כן להיתפס באותו "דבר קטן". כי מאחורי כל רצון לשינוי, ולפעמים אפילו הקטן ביותר, יש ילד מפוחד. זהו החלק שבנו שרוצה ביטחון. שרוצה להרגיש מוגן, שלא תהיה אפשרות שיפגעו בו אפילו קצת. זהו חלק ילדותי, אבל זו אינה סיבה "לרדת" עליו. כן, ייתכן שזה חלק שעדיין לא התבגר, שנאחז, שעדיין חושש ופוחד – כמו ילד. 

 

חמלה עצמית

במקום להתעלם מהחלק הזה או להתעמר בו, מדוע שלא נתייחס אליו בחמלה ובהבנה? נאפשר לו להיות, להביע את עצמו. זה לא אומר שנזנח את ההתקדמות או את מה ש"צריך לעשות". קבלת החלקים הפחות מפותחים בתוכנו היא משמעותית לצמיחה שלנו. כאשר אנו לומדים להקשיב בסבלנות לצרכים הבסיסיים של עצמנו, אנו מפתחים יכולת להכיל ולטפל בהם בנועם. זו הדרך להשתחרר מתגובות דיכאוניות, מרגשות אשם או מהצטדקות מתמדת. להעניק לעצמנו את האישור והלגיטימציה שאנחנו זקוקים להם – זה לא פעולה אגואיסטית, אלא הבסיס לתפקוד בריא ולהתפתחות אישית. כשאנו לומדים לקבל כל חלק של עצמנו, גם כשהוא לא מפותח עדיין, אנו מפתחים יכולת רבה יותר לשאת את קשיי החיים.

 

חיבור לקול הפנימי

בעידן הזה, שבו אנו חשופים לכל כך הרבה השפעות חיצוניות, קל להתנתק מהקול הפנימי שלנו. אך דווקא בשל כך, חיוני שנתנהג בנדיבות כלפי עצמנו, ונקבל את כל מה שאנו – גם את החלקים הפגיעים והרגישים. רק כך נוכל להפוך להיות שלמים יותר, מאוחדים ובעלי ביטחון עצמי אמיתי.

 

הנה 10 שאלות שאפשר לשאול את עצמנו כדי להעריך את מידת הקבלה העצמית שלנו:

1. האם אני מרשה לעצמי להרגיש את הרגשות שלי באופן חופשי, או שאני מנסה להדחיק אותם?

2. האם אני שופט את עצמי בחומרה ודורש מעצמי להיות "מושלם"?

3. האם אני מתנצל הרבה על מי שאני ומה שאני מרגיש?

4. האם אני מוכן להיות פגיע ולהראות את החלקים הרגישים והפחות מפותחים בעצמי?

5. האם אני מאפשר לעצמי לקבל תמיכה וחיזוק מאחרים, או שאני דוחה אותם?

6. האם אני מתייחס לעצמי בחמלה ובסבלנות, כפי שהייתי מתייחס לאדם יקר?

7. האם אני יכול לקבל ביקורת ובקרה על עצמי מבלי להרגיש מותקף או מוגן יתר על המידה?

8. האם אני מעז להתחיל פרויקטים חדשים, למרות החשש מכישלון?

9. האם אני מהדהד את הביקורת והשיפוטיות של אחרים כלפי עצמי?

10. האם אני מרגיש בנוח להיות עצמי, גם אם זה שונה מהנורמה החברתית?

 

דוגמה לתרגול קבלה עצמית בשיטת ביירון קייטי

הנה תרגול מבוסס שיטת ביירון קייטי עבור מצב שבו את מרגישה שאת צריכה להיות משהו שאת לא. למשל, יותר החלטית: הגדר את האמונה המטרידה "אני צריכה להיות יותר החלטית". שאלי את עצמך ארבע שאלות: א. האם זאת האמת? ב. האם את יכולה לדעת בוודאות שזאת האמת? ג. איך את מגיבה כשאת חושבת את המחשבה הזאת? ד. מי תהיי בלי אמונה זו? זכרי: העבודה היא מדיטציה, והיכולת לפגוש בנוכחות את מה שקורה בתוכך.

 

Turn Around – היפוכים: הפכי את האמונה ל3 טענות הפוכות:

 

• • "אני לא צריכה להיות יותר החלטית"

למה זה נכון יותר? מצאי דוגמאות בחיים שמוכיחות את זה.

 

• • "אני צריכה להיות יותר חסרת החלטה"

למה זה נכון יותר? מצאי דוגמאות בחיים שמוכיחות את זה.

למשל: אולי אגלה שאני מחליטה בשביל אחרים מה הם חושבים עליי, אולי יש לי מקום שבו אני מחליטה מראש איך תראה המציאות וכו'

 

• • ההיפוך במקרה הזה יכול להיות: המחשבה שלי צריכה להיות יותר חסרת החלטה.

למה זה נכון יותר? מצאי דוגמאות בחיים שמוכיחות את זה.

ויכולים להיות עוד היפוכים.

 

התרגול הזה יעזור לך לבחון את האמונה המטרידה שלך ביחס להחלטיות ולהתרכך במקום להילחם בה. זה יאפשר לך להבין שאת לא צריכה להיות משהו אחר, אלא פשוט להיות את עצמך. כלומר, להפסיק להאבק עם המציאות ומה שיש ולקבל אותה. שם מתחילה רגיעה, ומשם מתחיל שינוי וצמיחה.

 

מה דעתכם? העלה בכם התנגדות, תהייה או שאלה? כתבו לי כאן ממש למטה

Image by Duckleap Free Resources from Pixabay