איך להתמודד עם דאגות וחרדות באמונה – סיפור על ביטחון אמיתי

רגע אחד הכול כרגיל, הנהר שקט ורגוע (לכאורה), ורגע אחר אזרנו אומץ, בחרנו איזו בחירה, קטנה או גדולה –

הרבה פעמים את מנסה להציב גבולות לאחרים, ולא מבינה – למה הגבולות האלה לא מתקבלים? למה הקול שלי לא

מציאות החיים שלך לפעמים כואבת. מאוד. את תקועה בתחום אחד או יותר וזה נדמה שהחיים רצים בלופים, לא מגיעה

מתי הפסקת לחיות?ומה זה בכלל לחיות בשבילך? אנחנו שומעים היום שוב ושוב על מצבים קשים, אובדן משמעות, עצבות, תחושת

 מתי בפעם האחרונה אפשרת לעצמך לבטא את כל האנרגיה הפנימית שיש בך? כמה פעמים ביום אתה עוצר לרגע, פשוט

את פוגשת מישהו חדש, או מישהי חדשה. המוח שלך כבר מצייר כל כך הרבה תמונות, של מי את לעומתו.

ממהרת להציל אחרים? או במילים אחרות: "תסמונת המושיע" (כן, יש תסמונת כזאת). הרבה פעמים בחיים שלנו אנחנו רוצים לעזור

זה מתחיל בלחישה קטנה. קול שאומר "משהו לא בסדר". לפני שאני מספיקה לנסות לחשוב איך להתמודד, פתאום המחשבה נודדת

לפעמים, ממש לפני שמשהו נפתח, נדמה שהכול נסגר. לפני שהלב נרגע, הוא נדרך. לפני שהאור מגיע, החושך נדמה עמוק

באחד הפוסטים הקודמים דיברנו על פחד מהצלחה. היום אני רוצה לצלול לעומק ולבחון: מה באמת עומד מאחורי הקושי להצליח,

היום רציתי לדבר על נושא שאני חושבת שיש לו תועלת רבה לחיים שלנו, הוא קשור בעצם לכל פעולה שאנחנו

היום קצת נדבר על תחושה שמוכרת לכולנו: הבדידות. כבר דיברתי עליה בפוסט אחר אבל אני רוצה להעמיק היום גם

היום נדבר קצת על טיפול בסימפטומים כמו חרדה, דיכאון, תקיעות בחיים, התמכרויות ועוד, מנקודת מבט של גישת המובחנות בטיפול

קבלת החלטות יכולה להיות אירוע טראומתי, מכאיב, קשה, מלחיץ ומאיים בחיים שלנו. אחד הדברים הקשים שאפשר לחוות בחוויה של

כולנו מכירים את זה: הרגעים שבהם אנחנו בוחרים במשהו שאנחנו יודעים שלא יועיל לנו. לאכול מאכל שגורם לנו לכאב

יצאתם משיחה והרגשתם מעורערים? תחושה שאתם לא בסדר או אשמים? אמרתם "לא" והצד השני האשים אתכם? ייתכן שחוויתם מניפולציה

כשהיית קטנה לא רצו להיות איתך עד הסוף. פעם אהבו, פעם דחו.  לא היה זמן להיות איתך בנוכחות, בהקשבה,

בפוסטים קודמים דיברנו איך מתמודדים עם חרדה או עם התקף חרדה. היום בפוסט אני רוצה לדבר על המקור שלה,

פעמים רבות כשאני מנסה לצאת ממצב בעייתי, מציאות תקועה, מצב שחוזר על עצמו בלופים, מחשבות שליליות, ותחושה כללית של

כמה קשה לחיות חיים של הסתרה, חיים שבהם אני מסתיר ומחביא את הרגשות שלי, בגוף, בנפש, חי באיזה כיווץ

"אין לי כוח", "אני עייף", "אני מותשת", "אני מרגיש מרוקן", "משהו לא בסדר"… אז מה קורה לנו בחיים האלה?

היום אני רוצה לדבר על נושא משמעותי שרובנו סובלים ממנו בצורה זו או אחרת – שנאה עצמית. זו תחושה

ביקורתיות מוגזמת היא חוויה כואבת, מתישה וקשה. תחושות כמו "יצא לא משהו", "יצא לי גרוע", וכל מה שעשיתי לא

בעולם שבו אנו מוקפים בתמונות של שלמות מדומה, קל להיתפס לאשליה שעלינו להגיע לרמת מושלמות בכל תחום בחיינו לפני

והיום נתמקד ב: טעויות. "אני תמיד מפשלת" "ידעתי שלא אצליח", "זה הכול בגללי", "ההחלטות שלי תמיד לא בכיון". "אי

הפוסט הזה היום הולך לעסוק בתקופה שאנחנו נמצאים בה כרגע. תקופה שהיא מאוד מתוחה. הן ברמה הלאומית אחרי ה7.10

השוואה לאחרים היא תופעה שמתרחשת באופן טבעי אצל כולנו. אך מה קורה כאשר ההשוואה לאחרים הופכת להיות מקור מתמשך

כל אדם רוצה להצליח בחיים. בין אם זה להרוויח כסף, להיות במעמד מכובד, שיהיה לו חפצים, שיהיה לו אופי

היום נדבר על משבר זהות. בתיאוריות הפסיכולוגיות של כל מיני חוקרים, בראשם אריקסון, יש הרחבה ודיבור על העניין של

היום אני רוצה לדבר על משהו שכולנו חווים, והוא תסכולים בחיים. כשאנחנו מאוד רוצים משהו, אנחנו מנסים להגיע אליו

היום בפוסט אני רוצה לדבר האנרגיה והמשאבים הנפשיים שלנו, ועד כמה ואיפה אנחנו משקיעים אותם, ובעיקר איפה אנחנו לא

היום אני רוצה לדבר על היכולת להסתמך על עצמנו – להישען על ההחלטות שלנו, לתת לעצמנו אישור ולגיטימציה להרגיש

העולם של היום מלא בגירויים והצפות. אנחנו נמצאים בעולם שבו בכל רגע נתון צריך להחליט משהו, להוציא לפועל משהו,

"אין לי חברים", "אני לא מקובל", "אני לא מסוגל לדבר עם דמויות סמכות", "אני מפחד להביע את עצמי בקבוצה/בכיתה".

בחיים יש לנו רצון להיות שייכים, להרגיש חלק ממשהו ולהיות בקשר עמוק ומשמעותי עם האחר. לצד הרצון להשתייך, יש

לחץ ומתח הוא מצב נפשי שמתבטא בתסמינים פיזיים שגורם לסבל רב ולקשיים רבים במהלך חיי האדם. היום נדבר על

הפוסט היום הוא פוסט קצר שבו אתן המלצה על כל הדרכים שבהם תוכלו להכיר את ביירון קייטי, לשמוע את

ברגעים שדברים לא מתרחשים כמו שרצינו והטעויות צצות בחיינו שוב ושוב, איך אנו מתמודדים עם התחושה המוכרת של כישלון?

פעמים רבות אנחנו עושים 'טעויות' בחיים. אומרים משהו שלא רצינו לומר, אוכלים משהו שלא רצינו, שוב חוזרים על אותה

במסע המרתק שהוא חיינו, אנו מתמודדים עם מגוון רחב של רגשות ותחושות. רגשות כמו חרדה, מחשבות טורדניות, כעס, דיכאון,

אשמה היא תחושה רגשית עמוקה ומורכבת שנמצאת בתודעתנו כאשר אנו מרגישים שגרמנו למשהו שלילי או שאנחנו אחראיים לו. היא

מהרגע שאנחנו באים לעולם הזה, אנחנו מחווטים לחפש אהבה ואושר מאחרים. הכמיהה המולדת הזו לחיבור והגשמה רגשית נטועה עמוק

יום אחד גיליתי שאחד הפוסטים הכי פופולריים בבלוג שלי, עם הכי הרבה 'הקלקות', הוא הפוסט על "איך להפסיק התמכרות

למה כ"כ קשה לנו לסמוך על עצמנו? האמת שעל כך הרחבתי בעבר, והיום אני רוצה להעמיק עוד בנושא הזה.

אחת ההתמודדויות המעיקות שיש לנו בחיים, היא ההשוואה שאנחנו עושים עם אחרים. לכל אחד מאיתנו יש דמות של אדם

כולנו מכירים את הרצון לסגור את הפער. בין מי שאני רוצה להיות או שיהיה לי, לבין מה שקיים לי

היום אני רוצה לדבר על מושג במשפחה שנקרא "הילד הבעייתי" (או השעיר לעזאזל). הילד הזה הוא כביכול הבעיה של

נראה שהאנושות עסוקה רוב הזמן בלפתור בעיות ולצאת ממצבים קשים. כלומר, לנרמל את החיים עד כמה שניתן. שזה אומר

מכירים את זה? רגע אחד אני ילד/ה קטנ/ה ומבוהל/ת ורגע אחר אני חכמ/ה מבינ/ה ויודע/ת הכול. העולם הזה הוא

היום נדבר על הדבר הכי שורשי שאנחנו יכולים לתת לעצמנו, המתנה הכי גדולה, והיא: את עצמנו. בעיקר דרך האפשרות

הפוסט היום יעסוק בנושא שמאוד מעניין אותי וגם אותו אני חוקרת הרבה שנים: כנות במערכות יחסים. גילוי והסתרה, בקשר

מכורים לכאב? ייתכן שאתם לא יודעים שזו התמכרות. וייתכן שאתם גם כבר לא שמים לב שזה כואב. אז היום

רובנו מסתובבים בעולם עם תחושה שאנחנו צריכים "להוכיח" משהו למישהו. ככה התרגלנו, חונכו וגדלנו – מה שאנחנו זה לא

גבולות. נושא מרתק ומעניין שכולנו חווים בחיי היומיום. בינינו לבין עצמנו, במערכות יחסים, בזוגיות, בהורות ובחברות. מה המשמעות של גבולות

הרצון הוא המנוע החזק של החיים. הוא פועם בכולנו וגורם לנו להמשיך ולהניע את עצמנו. אך מה קורה כשאנחנו