"משעמם לי". "אין לי מה לעשות". קנינו כבר הכול, אכלנו כבר את כל סוגי האוכל, טיילנו בכל מיני מקומות חדשים. ועדיין, לפעמים יש תחושה שהבור לא מצליח להתמלא. תחושת חוסר משמעות
היא חוויה רווחת בעידן המודרני של חוסר תכלית או מטרה. תחושה זו יכולה להיות מלווה בהרגשה של ריקנות, בדידות, ודיכאון. במאמר זה נדבר על התופעות האלו, האם זה בהכרח "רע"? מאיפה נובעות התחושות האלו ואיך מתמודדים או חיים לצידם?
ריק קיומי
חוסר משמעות היא תופעה שמלווה כל אדם בשלב כזה או אחר של חייו הבוגרים. זוהי תחושה של ריקנות קיומית שהסימפטום העיקרי שלה הוא שעמום. בעולם המודרני, בעקבות התפתחות הטכנולוגיה וגם בעקבות משברים ושינויים שעוברים על האדם, פעמים רבות האדם מוצא את עצמו שואל: "אוקיי ובשביל מה כל זה?" שאלות אלו יכולות לגרום עומס מחשבתי, חרדה ודיכאון. לכן, מצד אחד, ישנה חשיבות למציאת המשמעות האישית והכללית של האדם, אך צריך לדעת מתי זה עיסוק טורדני שיש לטפל בו (דווקא לא על ידי מציאת משמעות) ומתי באמת כדאי לפעול להגברת המשמעות.
רק אם אני אהיה… אז אהיה משמעותי
ישבתם פעם בבית שלכם, נחתם ולא עשיתם כלום, ופתאום נכנס מישהו מבני המשפחה וישר קמתם לעשות משהו? התביישתם שאתם יושבים? בכל הנוגע למשמעות, יש הרבה התניה סביבתית של מה נחשב משמעותי ומה לא. יש תנאי של: רק אם אני עובד ב... אני משמעותי. רק אם הגעתי ל…. אני משמעותי. רק אם יש לי….. אני משמעותי. כלומר, עם הזמן, עצם הקיום של האדם החל להיות פחות מלהיב, ונהיו "נורמות" שרק אם מגיעים אליהם – אפשר לזכות בתואר "משמעותי". כמובן שזאת לא האמת. כאן נכנסת הגישות הרוחניות, שמאמינות בייעוד, שליחות והשגחה פרטית. לכן לא פלא שהגישות של המזרח מתמקדמות בהווה. התמקדות בהווה. בנוכח ברגע הנוכחי והנאה מהחיים כפי שהם, שזו המשמעות האמיתית. כלומר, עצם הקיום הוא משמעותי, וזה במקום לחטט בשאלות שלרוב לא נוכל למצוא להן תשובות (כמו "למה אני כאן.." וכו').
האדם מחפש משמעות
מצד שני, האדם אכן זקוק להרגיש שהוא בעשייה כלשהי, בהשתתפות מסוימת בחיים, בנתינה והוצאה של כוחות חייו אל הפועל. כאן למשל, נכנסת השיטה של ויקטור פרנקל, לוגותרפיה שטוענת שכל אדם יכול למצוא משמעות בחייו באמצעות חקירה פנימית וזיהוי הערכים האישיים שלו. בנוסף, קשרים עמוקים עם אנשים אחרים יכולים להעניק תחושת שייכות ומשמעות. אפשר גם לחפש עשיית טוב למען אחרים ותרומה לקהילה. בנוסף, השגת מטרות אישיות ופיתוח כישורים חדשים יכולים גם הם לתת תחושת משמעות. זה יכול לכלול לימודים, עבודה על פרויקטים אישיים, או כל פעילות שמביאה לצמיחה והתפתחות אישית. בכל אחד מהתחומים האלו אפשר למצוא איך להתפתח ולהרגיש טוב יותר.
להיות…
אז איך ניתן להתמודד עם תחושות חוסר משמעות? מכל מה שכתבנו למעלה, בוודאי שהשלב הראשוני הוא פשוט לתת לזה להיות. אוקיי כרגע אני מרגישה לא משמעותית, ריקנית, ושעמומית. בסדר. זאת החוויה כרגע. בשלב מאוחר יותר, אפשר לבדוק: לאן הסימפטום של החוסר משמעות מנסה להוביל אותי? אולי אגלה שיהיה לי יותר טוב אם אתחבר לאנשים מסוימים, לערכים מסוימים, לעשייה מסוימת, לנתינה מסוימת, להוצאת יצירה כלשהי לפועל, שתתן לי תחושה של מילוי ושליחות. ולזכור תמיד שגם התחושות הקשות של הריקנות הפנימית, הן לא "באג" במערכת, הן חלק מחיינו. הקבלה הזו שלנו כיצורים מורכבים, יכולה לתת לנו הרבה הקלה בדרך.
אז מה דעתכם? איפה זה פוגש אתכם הנושא של חוסר משמעות?
מוזמנים לכתוב כאן למטה בתגובות 🙂