והיום נתמקד ב: טעויות. "אני תמיד מפשלת" "ידעתי שלא אצליח", "זה הכול בגללי", "ההחלטות שלי תמיד לא בכיון". "אי אפשר לסמוך עליי". סובל מביקורת עצמית או אשמה גבוהה? קשה לך להחליט? מטיל/ה ספק בעצמך? למה זה קורה לנו ואיך אפשר להתמודד ולהתפתח מהמקום הזה? היום נדבר על היכולת לסמוך על עצמנו, להשען על ההחלטות שלנו, לתת לעצמנו אישור ולגיטימציה למי שאנחנו, מבלי להצטדק, וגם עם טעויות ואי דיוקים.
נתחיל מהשורש
רבים מאיתנו מלאים בשנאה עצמית. זאת עובדה שורשית ועצובה, שקיימת ומזינה את שורש כל הבעיות והסימטומפים שאנחנו חווים ביום יום בצורות שונות של סבל, צער, דיכאון, חרדה, אשמה, בושה, טראומה, ועד בעיות גופניות שונות. השנאה הזו, הכעס הפנימי הזה, הביקורת העצמית הגבוהה הזו, לא קרתה ביום אחד, אלא היא תוצאה של שנים רבות שבהן למדנו וקישרנו את עצמנו אל ה"לא טוב" שבחיינו. יש שלב בחיים שבו התחלנו להסגר, להפסיק להקשיב למה שהלב שלנו אומר, ולהתנתק מהרצונות והצרכים שלנו.
מה המשמעות של לסמוך על עצמי?
לסמוך על עצמי פירושו להתחבר למהות הפנימית האותנטית שלי לאהוב אותה. זהו תהליך של מציאת מקור כוח פנימי שאינו מושפע מהמצבים החיצוניים המשתנים או מהשפעתם של אחרים. זהו חיבור למקום של ידיעה פנימית עמוקה המנחה את חיי ומאפשרת לי לפעול וליצור מתוך נקודה מהותית של האישיות שלי. חיבור זה אינו מנתק אותי מאחרים או ממצבי החיים. להפך, הוא מאפשר לי לשמור על קשר עם הסביבה שלי ממקום יציב ובטוח שבו איני חושש להיות עצמי. המשמעות הפסיכולוגית של תהליך זה היא פיתוח תחושת עצמי אינטגרטיבית, המובילה להגדלת הביטחון העצמי והאמונה העצמית, ומאפשרת קבלת החלטות טובה יותר עבור עצמי. חיבור זה תורם לרווחה נפשית, מקדם אוטונומיה אישית, ומסייע ביצירת חיים אותנטיים ומשמעותיים יותר.
מסוכן לסמוך על עצמי
למדנו שמסוכן לסמוך על עצמנו. אם בעבר היה לנו קישור לטעות קטנה או טעות חמורה שעשינו, שלכאורה גרמה לחיינו להיות פחות מוצלחים, אנחנו בעצם מנסים לנטוש את עצמנו ה"בעייתי" הזה שעשה את זה, שבגללו הכול קרה. אנחנו לומדים שזה לא בטוח לסמוך על עצמנו. זה לא בטוח לתת אמון בעצמי, ביכולות שלי, בכישורים שלי, בצרכים שלי, במהות שלי, בחלומות שלי. וכך, האדם הולך ומצמצם את עצמו, ונוצרת הימנעות ממצבי החיים, חרדה ודכאון.
ביטוי של חוסר יכולת לסמוך על עצמי
אדם שמרגיש שהוא לא יכול לסמוך על עצמו, זה יתבטא בהשוואה רבה לאחרים, ניסיון להתמלא מחיים של אחרים, קנאה, חוסר יכולת לקבל החלטות, הרגשה של חיפוש מתמיד אחר תשומת לב מבחוץ, אישור חברתי ואישור לאהבה, ריצוי אחרים ועוד. זו תנועה שהולכת החוצה. לעומת אדם שסומך על עצמו, הוא כמו עמוד יציב שיכול תמיד להישען על משאבים פנימיים בתוכו. הוא תמיד מוצא איזה מקום פנימי שאפשר דרכו לקבל חיות, שמחה, התלהבות ויצירה.
למה שארצה לסמוך על עצמי?
יש כמה התנגדויות ליכולת לסמוך ולהישען על עצמנו ונמנה כרגע כמה מהם. הראשון הוא: ומה אם אני טועה? ובכן, בהחלט, הטעות היא חלק מהחיים. הסיכונים הם חלק מהדרך. ההפסד הוא חלק מהדרך. אם אני מחליט ללכת בדרך מסוימת, היא תמיד מכילה גם עליות וגם ירידות. גם הצלחה וגם כישלון. השני הוא הטענה "אבל אי אפשר לסמוך רק על עצמי, זה לא אחראי להקשיב רק לעצמי". בטענה הזו יש אמת מסוימת. ללמוד מאחרים ולקבל מהם משוב זה כלי מצוין לחיים. אבל זה לא סותר את הצורך לפתח את היכולת להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהתבסס *בעיקר* עליו. השילוב בין דעה עצמית לבין הקשבה לאחרים יכול להוביל להחלטות מאוזנות וחכמות יותר.
פחד מנטישה ופחד מאשמה
הטענה השלישית היא "אם אסמוך על עצמי, אחרים עלולים לא להסכים איתי, ואפילו לנטוש אותי." נכון, כאשר אנחנו מביעים את דעתנו האישית ונוקטים בצעדים עצמאיים, יש סיכוי שנפגוש בהתנגדות. זהו חלק טבעי מהתהליך של קבלת החלטות והבעת עמדות. ההתמודדות עם התנגדות וביקורת היא חלק בלתי נפרד מהצמיחה האישית שלנו. היא מלמדת אותנו להתגונן על עמדותינו, ללמוד משגיאות ולהמשיך לפתח את הביטחון העצמי שלנו. לבסוף, ישנה הטענה "מה אם אכשל ואצטער על כך שלא הקשבתי לאחרים?" הפחד מכישלון והפחד מלהרגיש אשמה הוא טבעי ומובן. אך נשים לב שיש כאן עוד צורה של הלקאה עצמית, שבה יש השוואה לאחרים, יש מאבק של מי צדק מי טעה, חיפוש אשמים וזוהי עוד צורה של הסתכלות החוצה, ולא פנימה אל המקום המושגח שתמיד מוביל אותי אל התפתחות וצמיחה, גם דרך כישלון.
איך אפשר לסמוך על עצמי?
היכולת לסמוך על עצמנו היא יכולת שנבנית בהדרגה. היא דורשת מאיתנו להתגבר על הפחדים והספקות, להתמודד עם ביקורת והתנגדות, ולהיות מוכנים לקחת סיכונים. היא דורשת מאיתנו להקשיב לקול הפנימי שלנו, ללמוד מהחוויות שלנו, ולהיות נכונים לקחת אחריות על החלטותינו. כך נוכל לפתח את הביטחון העצמי שלנו ולחיות חיים שלמים ומספקים יותר. ועכשיו ניתן כמה שאלות שמכוונות למציאת היציבות הפנימית הזו:
- מי הסמכות שקובעת בשבילך מה נכון עבורך?
- האם את/ה חושב לפעמים שאתה "לא אמור" לאהוב דברים מסוימים, רק כי כך הסביבה שלך ביקשה ממך?
- האם את/ה מרשה לעצמך לבטא את עצמך במלואך בהשמעת קול, שירה, יצירה, ריקוד, משחק, הנאה?
- מה קורה לך כשאתה עושה טעות? איך את/ה מתייחס לעצמך?
- לאיזה כיוון את/ה נוטה – ליישור קו עם הסביבה או ללקיחת סיכונים?
- איך את/ה מרגיש/ה כשאת/ה מקבל/ת החלטות עצמאיות שלא מקבלות את אישור הסביבה?
- האם ישנם תחומים בחייך שבהם את/ה מרגיש/ה בטוח/ה בעצמך יותר מאחרים? מהם התחומים הללו ומדוע?
- איך את/ה מתמודד/ת עם ביקורת חיצונית? האם את/ה מסוגל/ת לשמור על תחושת ערך עצמי למרות הביקורת?
- מהם הערכים האישיים שלך וכיצד הם באים לידי ביטוי בהחלטות היומיומיות שלך?
- באילו דרכים את/ה מפתח/ת את היכולת להקשיב לקול הפנימי שלך ולפעול לפיו?
- מה תרוויח אם תתן לעצמך את מלוא הרשות להישען על עצמך?
מקווה שהפוסט היום פגש אתכם בנקודה של ההישענות הפנימית על עצמנו, מוזמנים להשאיר תגובות כאן למטה
ושיהיה בהצלחה 🙂