אישה. אמא. השראה.
כשאני חושבת על ההשפעה של ביירון קייטי על החיים שלי, זה כ"כ הרבה מעבר ל4 שאלות והיפוכים. התחושה שקייטי מלווה אותי בחיים היא תחושה ממש עוצמתית.
איך הגעתי אליה?
הייתה תקופה שלא אהבתי משהו אצלי, וזה הטריד אותי ברמה יום יומיות. מחשבות חוזרות ונשנות של "אם רק היה אחרת…". אני זוכרת את היום שבו ראיתי סרטון של קייטי על אותו הנושא בדיוק, ופתאום הצלחתי לראות משהו אחר. הצלחתי לראות איך המציאות בנושא הזה, היא באמת לא "בעיה" או "פאשלה" או משהו "לא תקין" אלא זה בדיוק מה שאמור להיות.
לא אמור להיות אחרת! התחלתי לראות עוד ועוד סרטונים וכל פעם הרגשתי שאני עוברת תהליך ומבינה יותר לעומק את המשמעות של "המציאות היא נדיבה יותר מכל מה שאנחנו מספרים עליה" (קייטי). לאט לאט נפלו אסימונים, ראיתי את עצמי באור אחר. ממש נחתי בתוך התחושה שזה כ"כ מושלם מה שיש כעת. הרגשתי שחל בתוכי ריפוי מאוד גדול. והוא הלך והעמיק עם כל פעם שלא האמנתי למחשבות שלי.
מה בעצם הגישה אומרת?
מה שאנחנו מאמינים וחושבים על המציאות – הוא המקור לסבל שלנו. לא המציאות עצמה. מבחינת גישות בפסיכולוגיה, אפשר להקביל את הגישה ל- cbt שגם מתייחסת למחשבות שלנו שמשפיעה על ההתנהגות, וגם למוד"ל אפר"ת – אירוע, פרשנות, רגש, תגובה. היום אנחנו חיים בדור שמוטרף ממחשבות. בכל יום עוברות לנו כל כך הרבה מחשבות, טרדות, דאגות.
הנה כמה דוגמאות למחשבות שיוצרות מתח:
"אמא אמורה לאהוב אותי"
"צריך להיות לי יותר כסף בחשבון הבנק"
"היא לא הייתה אמורה להגיד לי את זה"
"הוא שיקר לי/בגד בי/פגע בי"
"לאף אחד לא אכפת ממני"
כשאנחנו ממשיכים את החיים שלנו על אוטומט, אנחנו לא שמים לב שמתחת לכל מה שקורה, המחשבות האלו מפעילות אותנו.
אז מה עושים עם זה?
עוצרים. קייטי תמיד אומרת: אני לא קוראת לזה "העבודה" לשווא. זו באמת עבודה, לעצור ולהתבונן במחשבות.
אילו מחשבות יש לי על עצמי? על העולם? על החיים? מה השיח הפנימי שאני מדבר ביני ובין עצמי?
השלב הראשון הוא לזהות. בלי שיפוט. לתת לזה לעלות, ואחריו יש עבודה לעשות.
רוצים ללמוד על השיטה בהרחבה? הנה פוסט שמרחיב בדיוק על זה: שיטת העבודה של ביירון קייטי