כלי לעזרה עצמית: שיטת "העבודה" של ביירון קייטי

שיטת העבודה היא שיטה לחקירת מחשבות שליליות ומלחיצות. יום אחד, ביירון קייטי מצאה את עצמה שרועה על הרצפה בבית החולים שבו אושפזה, אחרי למעלה מעשור של הפרעות אכילה והתמכרויות. כשמקק זחל מעל לרגליה, זה היה הרגע שבו היא התעוררה. היא חוותה את עצמה, מבחוץ. מסתכלת על עצמה מלמעלה, ורואה שאין באמת סבל. היא הבינה את הבדיחה.

מי זאת ביירון קייטי?

ביירון קייטי, הידועה גם בשם קייטי, היא מורה רוחנית, וסופרת ידועה שהשפיעה עמוקות בתחום העזרה העצמית והפיתוח האישי. שיטת החקירה העצמית שלה, המכונה "העבודה", סייעה לאינספור אנשים ברחבי העולם להשיג הבנה מעמיקה יותר של עצמם ושל הקשר שלהם לעולם הסובב אותם. ביירון קייטי כתבה מספר ספרים כולל "לאהוב את מה שיש", "אלף שמות לאושר", "אהבתך נחוצה לי: האם זאת האמת?", "תודעה חוזרת הביתה" ועוד. בספרים אלה היא חולקת את המסע האישי שלה ומספקת הדרכה מעשית כיצד ליישם את "העבודה" בחיי היומיום. היא גם מציעה סדנאות וריטריטים (סקול של העבודה) ברחבי העולם שבהם אנשים יכולים ללמוד את העבודה בסביבה תומכת.

מהי שיטת העבודה?

שיטת "העבודה" היא שיטת חקירה שעוסקת בחקירת המחשבות שלנו. זוהי שיטה להפרדה רגשית מאירועי חיים מלחיצים שגורמים סבל. אפשר לומר שזוהי מדיטציה, ומוכנות להיות בנוכחות מאוד חזקה, אל מול הסבל שאנו חווים. מטרת העבודה היא לעזור לאנשים לזהות ולהטיל ספק במחשבות הגורמות ללחץ, סבל ומגבלה בחייהם. באמצעות תהליך זה, אנשים מסוגלים לקבל הבנה עמוקה יותר של עצמם ושל הקשר שלהם לעולם הסובב אותם. הבנה זו יכולה להוביל לתחושה גדולה יותר של שלווה, שמחה וחופש.

יש לך דף ועט רגע?

קייטי תמיד אומרת: לא סתם אני קוראת לזה העבודה. זה מצריך מוכנות, לעצור, להתבונן ולחקור את מה שאנחנו חושבים. היא גם אומרת שלא מספיק לעשות את העבודה 'בראש', אלא להעביר את כל המחשבות על דף. אז כשיש לאדם סבל, זהו כלי פשוט ורב עוצמה, שיכול לתת מרווח נשימה בדיוק במקום הנכון. התהליך עצמו מורכב מ4 שאלות ו3 היפוכים.

ארבע השאלות

1) האם זאת האמת?

2) האם אתה יכול לדעת לחלוטין שזאת האמת?

3) איך את/ה מגיב/ה, מה קורה, כשאתה מאמין למחשבה הזו?

4) מי תהיי בלי המחשבה?

העבודה היא מדיטציה

את השאלות האלו אנחנו שואלים, ונותנים לעצמנו זמן לנכוח בסיטואציה שבה המחשבה מתרחשת. למשל, אם אני חושבת "לא אכפת לה ממני", או "זה לא היה צריך לקרות", "אני אף פעם לא מצליחה ב…", יש לי איזו תמונה בראש שמתלווה לטקסט שבראש. אז ההזמנה היא לחפש רגע בזמן שבו חשבתי כך. ולהתמקד בו. לראות אותי שם. לראות את האחר שם. אנחנו גם לא מבקשים מהאדם לוותר על המחשבה, או להרפות ממנה. אלא רק להתבונן בשאלות ולענות עליהן באותנטיות.

ההיפוך

לאחר ששאלנו את השאלות והתעמקנו בהם המהפך הוא תהליך של מציאת ההפך מהמחשבה ויישום ארבע השאלות עליה. למשל, אם יש למישהי מחשבה: "לא אכפת לו ממני". לאחר 4 השאלות, נהיה מוכנים לעבור להיפוכים. היפוך אחד יהיה: "אכפת לו ממני", היפוך שני יהיה: "לא אכפת לי ממני" והיפוך שלישי יהיה: "לא אכפת לי ממנו". למי שקורא את זה וזה נשמע לו תמוה, שהרי, מה ז"א? הכול חוזר עליי? הכול אשמתי בעצם? כל מה שעושים לי זה בעצם אני? וכד'. אז לא, השיטה לא מעודדת הלקאה עצמית וגם לא האשמה עצמית. היא גם לא מעודדת לקחת את כל האחריות עליי ולהמשיך מצב מתעלל או יחס אלים כלפי אף אדם. ממש לא. אלא שבתוך כל מציאות: יש לי אחוז מסוים של בחירה. ואת האחוז הזה אני רוצה לגלות. כי שם השחרור שלי, במקום שבו אני יכולה אחרת. במקום שאני לא קורבן של הסיפור. ויש עוד הרבה להאריך בנושא.

המציאות היא תמיד נדיבה יותר מהסיפורים שאנחנו מספרים עליה (ב.ק)

אחד מעקרונות המפתח של "העבודה" הוא שהמחשבות שלנו יוצרות את המציאות שלנו. במילים אחרות, המחשבות שלנו מעצבות את הדרך בה אנו רואים את העולם ואת הדרך בה אנו מרגישים לגביו. אם אנחנו כל הזמן חושבים מחשבות שליליות, נראה את העולם באור שלילי ונרגיש רע עם זה. עם זאת, אם אנחנו מסוגלים לשנות את הדרך שבה אנחנו חושבים, אנחנו יכולים לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את העולם ואת הדרך שבה אנחנו מרגישים לגביו. העבודה היא לא רק תהליך להתמודדות עם מחשבות שליליות, אלא ניתן ליישם אותה גם על כל מחשבה או אמונה שגורמת ללחץ או סבל. לדוגמה, זה יכול לשמש כדי לעזור לאנשים להתגבר על פחד, כעס, אשמה או רגשות שליליים אחרים. זה יכול לשמש גם כדי לעזור לאנשים להשיג הצלחה רבה יותר בחייהם האישיים והמקצועיים.

של מי העסק הזה?

אחת מהנחות היסוד שמופיעים בתפיסה של ביירון קייטי, הוא שישנם 3 עסקים בלבד בעולם: שלי, של האחר, ושל אלוהים. כשאני עסוקה בעסק של האחר או של אלוהים – אני סובלת. וכשאני עסוקה בעסק שלי, אני מרגישה טוב. קייטי אומרת: "אני מכבדת את ההתחייבויות שלי לאחרים, כי הן ההתחייבויות שלי לעצמי. הן העסק שלי" (מתוך "אלף שמות לאושר").

אין רגע מאוחר מידי

ולאחריו מופיע הסיפור הבא שאני אוהבת: קייטי מספרת שידיד שלה מגרמניה היה על ערש דווי והוא התקשר אליה שתגיע לראות אותו בפעם האחרונה. הידיד אמר שהוא מאוד רוצה שהיא תחזיק לו את היד ותסתכל בעיניו כשימות. והיא הסכימה. היא נסעה את כל הדרך עם ידיד נוסף שהיה לו סידורים באותה העיר, אך הוא התעכב לשאול אנשים לגבי הסידורים שלו. לאחר שהתעלם מבקשתה, קייטי אמרה לו בצורה הכי ברורה שהיא צריכה להגיע מיידית להוספיס. הוא התעכב 5 דקות נוספות ורק אחר כך הוריד אותה שם. כשהגיעה – הידיד כבר נפטר. "הגעתי מאוחר מידי" עלתה המחשבה. ומיד לאחריה: "האם זאת האמת?" שהביאה חום ורגיעה למערכת (מתוך "אלף שמות לאושר"). הדרך הראשונה היא מתכון בטוח לייסורי נפש, לצער, לכאב, לאכזבה, לתסכול, לכעס, להאשמה. והדרך השנייה, היא קרקוע במציאות. אין רגע מאוחר מידי. אין רגע מוקדם מידי. עשית מה שיכולת.

באילו מצבים אפשר להשתמש בשיטה העבודה?

במצבי חרדה, דיכאון, דאגות בלתי פוסקות, מחשבות טורדניות, ocd, טראומה, דימוי עצמי נמוך, דימוי גוף שלילי ובעצם כל מחשבה שלילית שיוצרת סבל. באמצעות חקירה והתבוננות, שימוש ב4 השאלות וההיפוך, משהו נרגע במערכת, ואפשר להסתכל על המציאות בלי ההצמדות למחשבה השלילית. חשוב לציין שהעבודה היא לא טריק אלא מצריכה תרגול (באמצעות כתיבה), נכונות להיות נוכחים ברגע ולהתבונן מה באמת קורה.

דוגמה למילוי דף העבודה:

רוצים להתנסות בשיטת ה"עבודה" על תחום אחד בחייכם? צרו קשר!