לחזור למי שאני באמת

כמה קשה לחיות חיים של הסתרה, חיים שבהם אני מסתיר ומחביא את הרגשות שלי, בגוף, בנפש, חי באיזה כיווץ מתמיד ממשהו שהיה בעבר, וכבר נגמר, אך עדיין חי בי. בפוסט היום ננסה להתקרב: עם איזה הלך רוח אני מסתובב? איזו מנגינה רצה לי בראש? מה אני שומע שאומרים לי, על מה שמותר לי ומה שאסור? איך אני חווה את המציאות שלי? האם אני יכול להיזכר מה רציתי לפני שהכול הסתבך? והאם אני יכול לתת לעצמי להשתחרר? זו הזמנה להתחבר…

אין חלל ריק

זה או שאני פוגש את מי שאני, על כל שלל גווני, חלומותיי, רצונותיי, הייחודיות שלי, ומאמין שזה בסדר, ככה… או שאני ממשיך להתכחש לעצמי ומרגיש תחושה של דיכאון, עצב, וקושי. רב עם המציאות. כשאני לא מאמין שאני טוב, בצורה אוטומטית נכנסת לחישה אחרת: אני לא מסוגל, אני לא יכול, אין לי תקווה. מאיפה נובעת ההחלשה הזו? יש מקום בתוכנו שכל התפקיד שלו זה להוריד אותך למטה. זו לחישת נחש שאומרת לך שכל מה שאתה עושה זה לא בסדר, שזה לא מספיק, ושאף אחד לא מרוצה ממך. מי לא מרוצה? אלוהים, המשפחה, החברים, הקולגות, העולם כולו.

האומץ לחיות.

כנגד הכוח הזה צריך להפעיל תנועה אחת בנפש: אומץ. אני שומע את כל הדיבורים האלה, את הקולות האלה שאומרים: אתה? חחח, אל תצחיק אותי. מה אתה שווה? תראה את העבר שלך, ועל העתיד בכלל אין מה לדבר. תראה כמה כישלונות, כמה פעמים התחלת ונפלת מחדש. כל פעם אתה מגייס קצת כוח וזה שוב בורח לך ומתפספס. אני שומע ולא מתעלם. כי הקול הזה מנסה להחזיר אותי לנוכחות לרגע הזה. להיכנס רגע אל הערפל הזה ולשהות.

איך יוצאים מזה?

אז כן, תמשיך לשמוע את הלחישות האלה, את המחשבות המחלישות שמנסות להוריד אותך למטה, אבל הפעם, תנסה לעשות משהו אחר. תן להן להיות שם, בלי להילחם בהן, בלי לנסות לשנות אותן. רק תתבונן בהן. תבין שהן לא האמת המוחלטת, אלא רק דעה – דעה ישנה, אולי של מישהו אחר, ואולי של גרסה ישנה שלך. תן לעצמך רגע של שקט, ותשאל את עצמך: מה הקול האמיתי שלי רוצה להגיד? עמוק בפנים יש קול אחר, שקט יותר, שמחכה שתשמע אותו. קול שמדבר על הכישרונות שלך, על החלומות שלך, על מה שבאמת חשוב לך. זה קול שאומר לך שלמרות הכישלונות, למרות הנפילות, אתה ממשיך לנסות כי יש לך משהו מיוחד להציע לעולם. משהו שעדיין לא ראית את כל העוצמה שלו. משהו, שכנראה אתה מפחד מהעוצמה שלו.

כואב לחיות בהסתרה

תן לקול הזה מקום. הקשב לו. אולי הוא יספר לך על מה שבאמת מרגש אותך, על הכישרונות והיכולות שטמונים בך וששכחת לחיות אותם בעוצמה הראויה להם. שכחת לשים את השירים שאתה אוהב, את המנוחה שאתה צריך או כל דבר אחר שהתחלת להאמין שלא מגיע לך. תן לעצמך להכיר את זה מחדש, בשיא הנוכחות, מבלי לחשוב איך זה יתקבל על ידי אחרים. תן לעצמך לחקור את הרצונות והחלומות האמיתיים שלך, אלה שאולי לא נתת להם מספיק מקום עד עכשיו. כשאתה מסתיר מעצמך את הדברים האמיתיים שאתה רוצה, כשאתה לובש מסיכה של אדם אחר, או של עצמך הישן, אתה סובל כי אתה לא חי את האמת שלך (לכל מכשיר היום יש עדכון גרסה… ולך?). תחשוב כמה שקט ורוגע יכולים להיות בחיים כשאתה פשוט נותן לעצמך להיות מי שאתה באמת, בלי כל המסכות והציפיות החיצוניות. זה לא קל, אבל זה אפשרי. כל מה שצריך זה להתחיל להקשיב פנימה, ולהעז לתת לזה מקום בחיים שלך.

בא לך לצעוק? תצעק.

בא לך לרקוד בטירוף? תרקוד.

בא לך לשיר בקול? תשיר.

בא לך לצייר? תצייר.

בא לך לנגן? תנגן.

בא לך להיות עצוב? תהיה עצוב.

בא לך לבכות? תבכה.

בא לך להגיד משהו טיפשי? תגיד.

בא לך לעשות משהו שפעם אהבת והפסקת? תחזור לזה.

מי/מה עוצר אותך?

בא לך להיזכר מי אתה?

תן לעצמך, את עצמך. 

יש זמן. יש מקום.

וזה עכשיו.

אין דבר יותר משמח מזה.

כמו תמיד, מוזמנים לכתוב לי כאן איפה זה פוגש אתכם?

Image by Piyapong Saydaung from Pixabay